נתוני החיסכון
מה קרה לכסף
מזינים נתונים ולוחצים ״חשב״.—
אין תוצאה להצגה.
איזה מס חל על כל מכשיר
לכל מכשיר חיסכון יש בסיס מס משלו. הסכומים עצמם מופיעים למעלה: מכשיר שממוסה על הרווח הנומינלי ישלם את הסכום שליד 15%, ומכשיר שממוסה על הרווח הריאלי ישלם את הסכום שליד 25%.
הטבלה מציגה את המקרה הרגיל ליחיד תושב ישראל. בניירות ערך יש חריגים לפי סוג הנייר, ובתיקון 190 ובקצבה מוכרת יש תנאי זכאות — הפירוט בהמשך העמוד. המס אינו השיקול היחיד: התשואה, דמי הניהול והנזילות שונים בין המכשירים וגם הם קובעים.
פירוט מלא למכשיר אחד
בחרו את המכשיר שבו הכסף שלכם מנוהל, וההסבר שמתחת יתייחס אליו: כמה מס ישולם בו בנתונים שהזנתם, כמה יישאר נטו, ומה התנאים שחלים עליו. בחירה במכשיר אחר תחליף את ההסבר בהתאם.
הפירוט יופיע כאן אחרי לחיצה על ״חשב״.
רווח נומינלי מול רווח ריאלי — מה ההבדל
הרווח הנומינלי הוא ההפרש בשקלים בין הסכום שהופקד לסכום שנצבר. זה המספר שמופיע בדוח השנתי. הרווח הריאלי הוא מה שנשאר מהרווח הזה אחרי שמנטרלים את עליית מדד המחירים לצרכן — כלומר כמה כוח קנייה באמת נוסף.
אם הופקדו 300,000 ₪ והם הפכו ל-360,000 ₪, הרווח הנומינלי הוא 60,000 ₪. אם באותה תקופה המדד עלה ב-12%, הסכום האינפלציוני הוא 36,000 ₪ — והרווח הריאלי הוא 24,000 ₪ בלבד. אותו חיסכון, שני מספרים שונים לגמרי.
חשוב להבחין בין שני מובנים של ״רווח ריאלי״:
- רווח ריאלי לצורכי מס — הרווח הנומינלי פחות הסכום האינפלציוני. סעיף 88 לפקודה מגדיר את הסכום האינפלציוני כסכום שבו יתרת המחיר המקורי המתואם עולה על יתרת המחיר המקורי, ולכן הוא אינו יכול להיות שלילי: בתקופה שבה המדד ירד, בסיס המס הריאלי שווה לרווח הנומינלי.
- רווח ריאלי כלכלי — השינוי האמיתי בכוח הקנייה, כלומר השווי במועד המשיכה מחולק בעליית המדד, פחות הקרן. כאן דווקא כן ייתכן שהמדד ירד ושכוח הקנייה גדל יותר מהרווח הנומינלי.
המחשבון מציג את הרווח הריאלי לצורכי מס, כי הוא זה שקובע את המס. את השינוי בכוח הקנייה אפשר לראות בשורת ״כוח הקנייה של הסכום״ שבפירוט המכשיר. בתקופה של אינפלציה חיובית שני המובנים קרובים מאוד; הם נפרדים רק כשהמדד יורד.
למה ההבחנה הזו קובעת כמה מס משלמים
המס על רווחי חיסכון בישראל אינו אחיד. בחלק מהמכשירים הוא מוטל על הרווח הריאלי בשיעור 25%, בחלק על הרווח הנומינלי בשיעור 15%, ובחלק יש פטור מלא. לכן שני אנשים שהרוויחו בדיוק את אותו סכום עשויים לשלם מס שונה לחלוטין — רק בגלל המכשיר שבו הכסף הוחזק.
טבלת המכשירים ובסיסי המס מופיעה למעלה, מתחת לתוצאה.
נקודת האיזון בין 15% נומינלי ל-25% ריאלי
שיעור מס נמוך אינו בהכרח מס נמוך יותר, כי הוא מוטל על בסיס רחב יותר. ההשוואה מתהפכת בנקודה מדויקת: מס של 15% על הרווח הנומינלי שווה למס של 25% על הרווח הריאלי כאשר עליית המדד המצטברת בתקופה מגיעה ל-40% מהרווח הנומינלי, ביחס לקרן.
- אינפלציה נמוכה ותקופה קצרה — המס הנומינלי בשיעור 15% הוא הזול יותר.
- אינפלציה גבוהה או תקופה ארוכה — המס הריאלי בשיעור 25% הוא הזול יותר, ולפעמים אפסי.
- כאשר כל הרווח נבלע באינפלציה, במכשיר ריאלי לא ישולם מס כלל — ואילו במכשיר נומינלי ישולם מס על רווח שלא קיים בכוח הקנייה.
המחשבון מציג את נקודת האיזון הזו עבור הנתונים שהוזנו, ומראה איזה צד של הקו הם נמצאים בו.
המכשירים — מה חשוב לדעת על כל אחד
פוליסת חיסכון
מוצר חיסכון פיננסי בניהול חברת ביטוח, נזיל בכל עת וללא תקרת הפקדה. המס מוטל במשיכה בלבד בשיעור 25% מהרווח הריאלי, ולכן כל עוד הכסף בפנים הרווח ממשיך לעבוד לפני מס. מעבר בין מסלולי השקעה בתוך הפוליסה אינו אירוע מס.
קופת גמל להשקעה
תקרת ההפקדה לשנת 2026 היא 83,641 ₪ לשנה לכל מוטב. הכסף נזיל בכל עת; במשיכה כסכום הוני המס הוא 25% מהרווח הריאלי. מגיל 60 אפשר לקבל את הכסף כקצבה מוכרת הפטורה ממס — הפטור חל על הקצבה עצמה ולא רק על הרווחים. כדי לקבל אותו מעבירים את הצבירה למוצר משלם קצבה; הקופה להשקעה עצמה אינה משלמת קצבה, ומשיכה כסכום חד-פעמי אינה פטורה.
תיקון 190
הפקדה של כספים נזילים לקופת גמל לקצבה, שבה ההפקדה מסווגת כ״תשלומים פטורים״ והקצבה שתשולם בגינה היא קצבה מוכרת. מגיל 60 יש שני מסלולים:
- קצבה מוכרת — קבלת הכספים כקצבה חודשית, הפטורה ממס לפי סעיף 9א(ב1) לפקודה.
- היוון הקצבה המוכרת (״משיכה הונית״) — קבלת סכום חד-פעמי, שעליו מוטל מס בשיעור 15% על מרכיב הרווח, בלי ניכוי האינפלציה. המסלול הזה מותנה בגיל 60 ובתנאי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), ובהם קבלת קצבה חודשית מקופת גמל לקצבה או מפנסיה תקציבית העולה על הקצבה המזערית — 5,306 ₪ לחודש נכון ל-2026.
- ״15% על הרווח הנומינלי״ הוא קיצור נוח, אך החוק ממסה את מרכיב הרווח היחסי בהיוון. בחשבון שיש בו כמה שכבות הפקדה, או במשיכה חלקית, התוצאה בפועל עשויה להיות שונה.
- הקצבה המזערית נמדדת לפי קצבה מקופת גמל לקצבה או פנסיה תקציבית. הכנסות אחרות — שכר דירה, קצבת אזרח ותיק וכדומה — אינן נספרות לעניין זה.
שיעור המס בתיקון 190 נמוך יותר, אך הוא מוטל על בסיס רחב יותר. בתקופות של אינפלציה גבוהה או בחיסכון ארוך טווח, 15% על הרווח הנומינלי עשויים להיות גבוהים מ-25% על הרווח הריאלי. מסלול הקצבה המוכרת עדיף מבחינת מס על שניהם — אך הוא מחייב לקבל את הכסף כקצבה חודשית ולא כסכום חד-פעמי.
פיקדון בנקאי ותוכנית חיסכון
בפיקדון שקלי שאינו צמוד, המס הוא 15% מהריבית הנומינלית. בפיקדון או בתוכנית חיסכון הצמודים למדד, המס הוא 25% מהרווח הריאלי. זהו ההבדל המהותי ביותר בין שני סוגי הפיקדונות, והוא מתחדד ככל שהאינפלציה גבוהה יותר.
ניירות ערך וקרנות נאמנות
בניירות ערך צמודים או מנייתיים ובקרנות נאמנות המס הוא 25% מהרווח הריאלי — וזו ההנחה שבמחשבון. בשונה מפוליסת חיסכון ומקופת גמל להשקעה, כל מכירה היא אירוע מס גם כשהכסף נשאר בתיק, ולכן קצב שחיקת הרווח שונה גם כששיעור המס זהה.
- אג״ח, נייר מסחרי או הלוואה שאינם צמודים למדד או למטבע — 15% על הרווח הנומינלי.
- בעל מניות מהותי — 30%.
- קיזוז הפסדי הון מול רווחים יכול לשנות את התוצאה מהותית, והמחשבון אינו מבצע אותו.
מס יסף — למה הוא אינו מחושב כאן
מס יסף לפי סעיף 121ב לפקודה אינו תוספת אחידה על רווח בודד, אלא מס שנתי בשתי שכבות:
- 3% על החלק מכלל ההכנסה החייבת בשנה שעולה על 721,560 ₪ (הסף לשנת 2026).
- ועוד 2% על החלק מההכנסה החייבת ממקורות הוניים — רווחי הון, ריבית, דיבידנד, שבח — שעולה בעצמו על אותו סף.
לכן אי אפשר להוסיף אחוז קבוע לרווח שבמחשבון: התוצאה תלויה בכלל ההכנסות השנתיות ובחלוקה ביניהן. אדם עם 700,000 ₪ משכורת ועוד 100,000 ₪ רווח הון, למשל, לא ישלם 5% על הרווח — השכבה של 3% תחול רק על החלק שמעל הסף, והשכבה הנוספת של 2% כלל לא תופעל. מי שקרוב לסף צריך בדיקה פרטנית.
מה המחשבון אינו עושה
- אינו מחשב מס יסף, כמפורט למעלה.
- אינו מתחשב בקיזוז הפסדי הון, בנקודות זיכוי ובפטורים אישיים כגון הפטור לגיל הפרישה לפי סעיף 125ד לפקודה.
- אינו מתחשב בהטבות מס על הפקדה, בהוצאות רכישה ובעמלות קנייה ומכירה.
- במשיכה חלקית המס מחושב על חלק יחסי מהרווח שהיה בחשבון באותו מועד, לפי היחס בין הסכום שנמשך ליתרה. כדי לשחזר את היתרה באותו מועד המחשבון פותר קצב צמיחה אחיד מתוך ההפקדות, המשיכות והיתרה של היום. אם התשואה בפועל לא הייתה אחידה, החלוקה בין קרן לרווח באותה משיכה הייתה שונה.
- התשואה השנתית שהמחשבון מציג היא תשואה משוקללת-כסף המשתמעת מההפקדות ומהשווי הנוכחי. היא מניחה קצב צמיחה אחיד לאורך התקופה, שכן ללא היסטוריית שווי אין דרך לשחזר את התשואה בפועל בכל שנה.
- טבלת המדד היא חודש מול חודש. הגוף המוסדי מנכה מס לפי המדד הרלוונטי למועד ההפקדה והמשיכה בפועל לפי כללי הדין, ולכן ייתכן פער בתוצאה.
- אינו בודק את תנאי הזכאות למשיכה בכל מכשיר — בעיקר בתיקון 190 ובקצבה מוכרת.
- הוא כלי הדגמה, ואינו תחליף לבדיקה פרטנית ולייעוץ או שיווק פנסיוני על ידי בעל רישיון.
מקורות: רשות המסים בישראל — שיעורי המס על רווחי הון וריבית; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה — מדד המחירים לצרכן. נתוני המדד במחשבון מעודכנים לחודש אוגוסט 2026.
רוצה לדעת איזה מכשיר מתאים לכסף שלך?
אפשר להשאיר שם וטלפון, וצוות משרד נדב דהן יחזור אליך לבדיקת המשמעות המיסויית והתאמת המכשיר לצרכים שלך.
השארת פרטים אינה מחייבת התקשרות או רכישת שירות. אין לפרסם בתגובות מספרי זהות, מסמכים או פרטים אישיים. להבהרה המשפטית המלאה.